יום ראשון, 19 באפריל 2020

יום חמישי, 16 באפריל 2020


יום רביעי, 15 באפריל 2020

וולף פרידליך 15.4.1891 - 8.5.1942




21 דפי עד דאג יעקב בן-שלום (הרברט פרידליך), אביה של אילנה אלחלל, להפקיד ביד ושם. 21 דפים המנציחים בני משפחה ממשפחות הוריו.
4 דפים מספרים את סיפור הכחדתה של משפחה שלימה: וולף, לוטע וילדיהם סאלו והעני פרידליך.



וולף היה הצאצא התשיעי בסדר ילדיהם של אבותינו הקדמונים הניה ויעקב שלום פרידליך. וולף שהיום יום הולדתו (15.4.1891) הסתתר בזמן המלחמה עם משפחתו בעיירה ז'אבנו שבמחוז טרנוב מזרחית לקרקוב. בנו סאלו (כבן 16) סבל מאסטמה והאב יצא אתו לרחוב לשאוף מעט אוויר. השניים נורו ברחוב ע"י אנשי אס.אס.
דודי אהרון קרקואר כותב על כך במכתב הראשון ששלח לאבי לאחר המלחמה:
"הדוד וולף עם סאלו נורו ב- 8.5.42 בזאבנא. הדודה לוטע בפברואר 43 לאושוויץ, העני הקטנה בסוף 43 גם לאושוויץ.
היארצייט של הדוד וולף וסאלו הוא בכ"א אייר. אתה צריך לדאוג שיהושע כאח היחיד ישמור על היארצייט. היארצייט הוא היחיד מכל המשפחה שלנו שיודעים בדיוק את התאריך. הם בדיוק ב- 8.5.42 נורו בזאבנא."


אין תיאור זמין לתמונה.

כתבה: רות מרשנסקי

יום שבת, 30 באוגוסט 2014



לילך לוטן מבקרת בנמל לה ספציה
באיטליה

בנמל לה-ספציה. על הרציף. מכאן אמא שלי עליזה ויגודסקי, - קוקטק באותם ימים- עלתה על האניה דב הוז בשנת 1946. הבריטים לא איפשרו לשרידי השואה לעלות לארץ, והקבוצה הזו, ישבו על האוניה ועשו שביתת רעב במשך שלושה ימים. כל עיתוני העולם כתבו כתבות בעד העולים ולבריטים לא היתה ברירה אלא לתת סרטיפיקטים - אישורי כניסה חוקיים לעולים החדשים. היו שם שלוש אוניות ביניהן, דב הוז, ואליהו גולומב. כשניתן האישור, כולם ירדו מהאניה, ועל הרציף חגגו את ליל הסדר.וככה , אמא שלי הגיעה לארץ.
ראו כתבה על "פרשת לה ספציה":
http://www.palyam.org/Hahapala/Teur_haflagot/hf_La_Spazia

יום שבת, 12 בנובמבר 2011

ביקור בילן 2011

ביום חמישי 27 באוקטובר בקרנו בילן. ילן, שהייתה כפר, סופחה לעיר יבוז'נו. עתה ילן היא שכונה כפרית יפה ומטופחת השייכת מוניציפלית ליבוז'נו. נהג פולני אדיב וחביב Czeslaw Chmielowski , הסיע אותנו למקומות חפצנו. בשעת צהרים נעימה ושקטה הגענו לילן. שבנו לראות את הבית של משפחת פישגרונד הנמצא בצומת הרחובותZwyciestwa  ו- Cenlnikow. הבית שראינו בביקורנו ב-2004 עבר שיפוץ ובקומת הקרקע שלו פועל סופרמרקט. מאחורי בניין גדול זה, בבית קטן, חי עד פטירתו יעקב שלום פרידליך, אבינו הקדמון, שחי כל חייו בילן, הוליד שלושה עשר ילדים וראה את בנותיו מקימות משפחות ועושות חייל. שתיים מבנותיו, רוז'יה הבכורה ומלכה נשארו בילן ונהלו עסקים משגשגים.


הבית של מלכה ופנחס פישגרונד
בסופרמרקט קבל נהגנו מידע על נשים זקנות החיות בילן כל חייהן ותוכלנה לסייע לנו באיתור בתי המשפחה. זקנה חביבה, הגרה מול הסופרמרקט, זכרה בהתרגשות את מלכה פישגרונד וגם את משפחת קוקוטק שגרה ברחוב המוביל לנהר הפשמשה. אצל משפחת קוקוטק נהגה משפחתה לקנות חלב. 
הזקנה זכרה גם את רוז'יה כץ והדריכה אותנו כיצד להגיע לביתה הנמצא בקרבת מקום ברחוב ויגודה Wigoda. 
הגענו וראינו את הבית הגדול עם המרפסת בקומתו השנייה. זיהינו בקלות את הבית גם בזכות התרשים של עליזה ויגודצקי ז"ל שהיה בידינו גם בביקור זה. בחזית הבית, בחורשה הקטנה והיפה, יש באר עתיקה. 
הלכנו ברחוב ויגודה שהוא אחת מצלעות המשולש היוצר את הרינק של ילן שסביבו גרו משפחות יהודיות ובהן בני משפחתנו. זו אינה רינק כפי שרואים בעיירות ובערים. הרינק נבנה סביב חורשה שעציה עמדו בעת בקורנו בשלכת. במרכז החורשה ניצבת אנדרטה עליה כתוב שהיא מנציחה את "תושבי ילן שנרצחו בייסורים במקומות שונים במהלך מלחמת העולם השנייה". צלמנו את האנדרטה ואת ביתה של רוזיה הקרוב אליה כל כך.


הבית של רוז'יה כץ



בית משפחת רוזנבאום

אנשים מקומיים סיפרו לנהג שיש עוד בתים של יהודים והצביעו על סמטה
היוצאת מרח' ויגודה. צעדנו מספר דקות וזיהינו שני בתים שציירה עליזה
ויגודצקי בתרשים שלה. בית גדול ויפה שהיה ביתה של מלכה רוזנבאום,
בתה של רוז'יה כץ שנספתה בשואה ביחד עם בעלה אליהו ובנה.
גם אחותה של מלכה, זיסל רוזנבאום (שתי אחיות נשאו לשני אחים)
נספתה ביחד עם בעלה חיים וילדיה. משתי משפחות אלה לא שרד איש.
הבית השני, קטן ממנו, היה ביתם של משפחת שיינדל לבית פישגרונד
ויצחק רעדנער. הם ושלושה ילדיהם נספו בשואה.

בית משפחת רעדנער (משוער)












עזבנו את ילן חושבות על הכפר השקט הזה שמחצית מתושביו היו יהודים, שרובם היו בני משפחתנו ושבתיהם היפים עומדים על תילם עד היום. 
מקרב בני משפחתנו שחיו בילן בתקופת המלחמה שרדו עליזה ויגודצקי ואחותה שרה פוגל בנותיהם של משה יהודה לייב ופסל קוקוטק. הן עלו לארץ וזכו להקים משפחות.

רותי קרקובר מרשנסקי ואהובה קרקובר