חשאנוב Chrzanow
חשאנוב – כיום עיר בת כ- 43,000 תושבים, נזכרת לראשונה ב-1393 כישוב עירוני בבעלות פרטית. העיר התפתחה והייתה לצומת תחבורה ולמרכז מסחרי חשוב והוקמו בה ובסביבתה מפעלי תעשיה. מניחים שמשפחות יהודיות יחידות היו בחשאנוב כבר במאה ה-17. במחצית השניה של המאה ה-18 גרו בעיר 60 משפחות יהודיות (350 נפשות). לעיר הגיעו משפחות יהודיות מאוסטריה ומגרמניה. בסוף המאה ה-19 החלו היהודים לפתח את ענף הקונפקציה ומספר ניכר עסק בחלפנות.
ב-1921 הגיע מספר היהודים בחשאנוב ל-6,328 מכלל 11,392 תושביה. בעיר פעלו ארגונים רבים בעלי ציביון חברתי וארגונים בעלי צביון פוליטי. מלחמת העולם ה-1 פגעה קשה בקהילה ורבים נמלטו לקראקוב. כאשר שבו, ניסו לשקם את חייהם הכלכליים והחברתיים.
חשאנוב נכבשה בידי הגרמנים ב-4.9.1939 והוטלו גזירות אשר החמירו בסוף אותה שנה. במיוחד סבלו מהתעללות יהודים חרדים. באוקטובר 1940 הגיעו ליודנראט דרישות לספק עובדים למחנות שבשלזיה עילית. היודנראט יזם מקומות עבודה ליהודים במחצבות ובמפעלים בסביבה. היהודים רוכזו ברחובות מסוימים. סלקציות ושילוח למחנות המוות החלו במאי 1942 ונמשכו ביולי.
בספטמבר הוקמו בעיר בתי מלאכה שכונו בידי היהודים "שופים", בהם הועסקו 1,000 איש. בין המועסקים ב"שופ" היתה איידה-עדינה פליישר נכדתה של רוז'יה פרידליך כץ. כל משפחתה של עדינה נשלחה למחנות עבודה או למחנות השמדה. עדינה נותרה בעיר, עבדה ב"שופ" בו תפרו מדים לצבא הגרמני והתגוררה עם בנות אחרות. ממשפחת פליישר שרדו שתי האחיות עדינה פליישר פיליפ והניה פליישר מסטבוים. הוריהן שיינדל-סבינה כץ וישעיהו פלישר, ואחיהן: פסח, לייב צבי, מנחם מנדל ושמחה אביגדור ניספו כולם באושוויץ.
חשאנוב – כיום עיר בת כ- 43,000 תושבים, נזכרת לראשונה ב-1393 כישוב עירוני בבעלות פרטית. העיר התפתחה והייתה לצומת תחבורה ולמרכז מסחרי חשוב והוקמו בה ובסביבתה מפעלי תעשיה. מניחים שמשפחות יהודיות יחידות היו בחשאנוב כבר במאה ה-17. במחצית השניה של המאה ה-18 גרו בעיר 60 משפחות יהודיות (350 נפשות). לעיר הגיעו משפחות יהודיות מאוסטריה ומגרמניה. בסוף המאה ה-19 החלו היהודים לפתח את ענף הקונפקציה ומספר ניכר עסק בחלפנות.
ב-1921 הגיע מספר היהודים בחשאנוב ל-6,328 מכלל 11,392 תושביה. בעיר פעלו ארגונים רבים בעלי ציביון חברתי וארגונים בעלי צביון פוליטי. מלחמת העולם ה-1 פגעה קשה בקהילה ורבים נמלטו לקראקוב. כאשר שבו, ניסו לשקם את חייהם הכלכליים והחברתיים.
חשאנוב נכבשה בידי הגרמנים ב-4.9.1939 והוטלו גזירות אשר החמירו בסוף אותה שנה. במיוחד סבלו מהתעללות יהודים חרדים. באוקטובר 1940 הגיעו ליודנראט דרישות לספק עובדים למחנות שבשלזיה עילית. היודנראט יזם מקומות עבודה ליהודים במחצבות ובמפעלים בסביבה. היהודים רוכזו ברחובות מסוימים. סלקציות ושילוח למחנות המוות החלו במאי 1942 ונמשכו ביולי.
בספטמבר הוקמו בעיר בתי מלאכה שכונו בידי היהודים "שופים", בהם הועסקו 1,000 איש. בין המועסקים ב"שופ" היתה איידה-עדינה פליישר נכדתה של רוז'יה פרידליך כץ. כל משפחתה של עדינה נשלחה למחנות עבודה או למחנות השמדה. עדינה נותרה בעיר, עבדה ב"שופ" בו תפרו מדים לצבא הגרמני והתגוררה עם בנות אחרות. ממשפחת פליישר שרדו שתי האחיות עדינה פליישר פיליפ והניה פליישר מסטבוים. הוריהן שיינדל-סבינה כץ וישעיהו פלישר, ואחיהן: פסח, לייב צבי, מנחם מנדל ושמחה אביגדור ניספו כולם באושוויץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה