אושווינצים היא עיר שעברה תהפוכות ואסונות. במאות ה-11 ו-12 הייתה ידועה כמבצר. ב-1179 העבירה המלך קאז'מייז' לרשות נסיכי שלזיה עילית. בראשית המאה ה-14 הייתה תלויה בצ'כיה וב-1357 נמכרה לידי מלכי פולין. בהמשך סופחה לאוסטריה ושוב לפולין. העיר התפתחה עד מלחמת העולם ה-1 ואחר כך קפאה על שמריה. במאה ה-19 הייתה העיר לצומת מסילות ברזל וכבישים.
יהודים ראשונים הגיעו לאושווינצים ב-1564. מספר היהודים הלך וגדל, דבר שלא נשא חן בעיני הפולנים. היהודים סבלו מגזירות, מהטלות מיסים ואיסורים וגם מעלילות שווא. היהודים התפרנסו מהירידים שנערכו באזור ורבים מהם היו סוחרי בקר וקצבים וגם יצרני כפפות פרווה.
התפתחות הישוב היהודי נבלמה מידי פעם. אושווינצים נהרסה כליל בימי המלחמה עם השבדים ב-1656. שלוש שריפות גדולות פקדו את העיר: ב-1881,1863 וב-1901. לאחר כל שריפה נשארו יהודים רבים ללא קורת גג והנזק ברכוש היה כבד. ב-1890 היו בעיר 3,063 יהודים מכלל האוכלוסייה שמנתה 5,414 נפשות. תקופת השיא של מספר היהודים בעיר הייתה ב-1910 בה נפקדו 5,358 יהודים מכלל 10,126 התושבים.
במחצית השנייה של המאה ה-19 היו רוב יהודי העיר חסידים, בעיקר חסידי צאנז. לקראת סוף המאה גילו יהודים פעילות פוליטית וב-1892 היו 11 יהודים מתוך 31 כלל נבחרי מועצת העיר. למרות התנגדות האדמו"רים הופיעו ראשוני הציונים.
לאחר ארבע שנות סבל במלחמת העולם הראשונה סבלו היהודים מפרעות ושוד שנטלו בהם חלק גם חיילים מחיל המצב הפולני.
בין שתי מלחמות העולם היה המצב הכלכלי קשה והג'וינט סייע בהלוואות לנצרכים. תקופה זו הצטיינה בפעילות מוגברת של שני המחנות: חסידים וארגונים ציוניים. כוחם של הציונים הלך וגבר.
לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה הייתה אוירה לא נעימה בעיר: תעמולה אנטי יהודית, כרוזים ועלוני פלסתר, מכות לעוברי אורח. אושווינצים הופצצה ב-1 בספטמבר 1939. בעקבות ההפצצות החלה מנוסה גדולה של תושבים מזרחה. למרות הקשיים שבו רבים לבתיהם. בכל תקופת המלחמה היה מתח בין היודנראט באושווינצים ליודנראט המרכזי בסוסנוביץ בראשות מונייק מארין. התושבים פונו למקומות אחרים אך גורלם היה כשל המקומיים.
באושווינצים התגוררו בני משפחת ברגר אשר הגיעו מרוסיה. אחד מבניהם פלטיאל ברגר נשא לאישה את גיטל פרידליך מילן. בשנת 1915 עזבה המשפחה לגרמניה והשתקעה בברלין.
באושווינצים נולדו 9 ילדיהם:
הרציג - נספה בשואה סבינה שינדל - עלתה לארץ עם בנה גרשון (גרשון גלעד). לאו משה לייב - נשא לאישה את פאולה לבית בילדנר, עלה לארץ, חי בחיפה והיגר לגרמניה. ילדיו צבי ברגר וביני ברגר-בלום. דוד - איבד את אשתו ובנותיו בשואה. עלה לארץ וסיים את חייו באופן טרגי. מרתה - נישאה ללוץ בוכהולץ-עציון. הם עלו לארץ והיו חברי קיבוץ יגור והם הוריהם של גד עציון וחיה/ עדי עציון-זק. מנדל-
מונייק נעלם בארגנטיה. רוזה – נפטרה ממחלה בגרמניה. אלו-אהרן – נספה בשואה. חיים – נשא לאישה את רות לבית ווליצר. הם עלו לארץ, הקימו משפחה בקיבוץ מעברות והם הוריהם של נדב בצר ותרצה ברגר-פסקין. אימם של התשעה, גיטל פרידליך עלתה לארץ וקבורה ביגור.
הרציג - נספה בשואה
סבינה שינדל - עלתה לארץ עם בנה גרשון (גרשון גלעד).
לאו משה לייב - נשא לאישה את פאולה לבית בילדנר, עלה לארץ, חי בחיפה והיגר לגרמניה. ילדיו צבי ברגר וביני ברגר-בלום. דוד - איבד את אשתו ובנותיו בשואה. עלה לארץ וסיים את חייו באופן טרגי.
מרתה - נישאה ללוץ בוכהולץ-עציון. הם עלו לארץ והיו חברי קיבוץ יגור והם הוריהם של גד עציון וחיה עדי עציון-זק.
מנדל מונייק - נעלם בארגנטיה.
רוזה – נפטרה ממחלה בגרמניה.
אלו-אהרן – נספה בשואה.
חיים – נשא לאישה את רות לבית ווליצר. הם עלו לארץ, הקימו משפחה בקיבוץ מעברות והם הוריהם של נדב בצר ותרצה ברגר-פסקין.
מונייק נעלם בארגנטיה. רוזה – נפטרה ממחלה בגרמניה. אלו-אהרן – נספה בשואה. חיים – נשא לאישה את רות לבית ווליצר. הם עלו לארץ, הקימו משפחה בקיבוץ מעברות והם הוריהם של נדב בצר ותרצה ברגר-פסקין. אימם של התשעה, גיטל פרידליך עלתה לארץ וקבורה ביגור.
הרציג - נספה בשואה
סבינה שינדל - עלתה לארץ עם בנה גרשון (גרשון גלעד).
לאו משה לייב - נשא לאישה את פאולה לבית בילדנר, עלה לארץ, חי בחיפה והיגר לגרמניה. ילדיו צבי ברגר וביני ברגר-בלום. דוד - איבד את אשתו ובנותיו בשואה. עלה לארץ וסיים את חייו באופן טרגי.
מרתה - נישאה ללוץ בוכהולץ-עציון. הם עלו לארץ והיו חברי קיבוץ יגור והם הוריהם של גד עציון וחיה עדי עציון-זק.
מנדל מונייק - נעלם בארגנטיה.
רוזה – נפטרה ממחלה בגרמניה.
אלו-אהרן – נספה בשואה.
חיים – נשא לאישה את רות לבית ווליצר. הם עלו לארץ, הקימו משפחה בקיבוץ מעברות והם הוריהם של נדב בצר ותרצה ברגר-פסקין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה